מחנה יונה מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

בתאריך 16 בדצמבר 1947, שבועיים וחצי לאחר כ"ט בנובמבר, ועם יציאת הבריטים מגוש דן, תפסו לוחמי ההגנה את המחנה הצבאי הבריטי בצפון העיר. המחנה שימש כמחנה נופש של חיל האוויר המלכותי. שלושה ימים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 1947, נהרג יונה רסין, מפקד בכיר בהגנה וממקימי אגודת השומרים. רסין נהרג בעת שנסע בשיירה העולה לירושלים, לפגישה עם נשיא בית המשפט הבריטי, בניסיון לשחרר בערבות את אחד מאסירי "ההגנה". סמוך לכפר דיר איוב הותקפה השיירה, רסין נורה בצווארו ונהרג במקום. בתגובה על הרצח, ביצעה ההגנה, למחרת, פעולת תגמול בדיר איוב. ואת המחנה בגן העצמאות קראו על שמו 'מחנה יונה'. בן 45 שנים היה בנפלו. נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בשייח' אבריק. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן אלוף.

ד"ר ניר מן מוסיף:" לאחר שהמחנה נמסר לארגון 'ההגנה'. מחוז קרייתי קיבל את הפיקוד על המחנה. במחנה יונה הוקמו חלק מגדודי חטיבת קרייתי ויחידות נוספות, אולם עם התרחקות המלחמה מתל-אביב המחנה שימש בעיקר את יחידת חיל הרפואה שנקראה – מערך אלישע. רבים סברו שמקור השם בכושרו הריפויי של אלישע הנביא; ולא כך היא. אלא על-שם שמעון 'אלישע' סבוראי, ממייסדי השירות הרפואי ב'הגנה' שעליו הטיל ד"ר חיים שיבא להקים את ר"ם 2. כינויו המחתרתי של שמעון סבוראי היה 'אלישע' משום שהיה קירח, ככתוב על אלישע המקראי: ""וַיַּעַל מִשָּׁם (אלישע), בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ". מלכים ב, ב, כג), שהיה המרכז השיקומי שבו רוכזו גורמי הרפואה הצבאית במרחב תל-אביב.

ב-28.7.1948 הוקם מחנה מס' 1 של יחידת אלישע. תפוסת מחנה 1 של יחידת אלישע התבססה על 125 חיילי מנגנון (שחלקם היו מהפצועים) ומקום שיקום למאות חיילים מחלימים מר"ם (רשימה מקובצת) 2 בתחלופה מתמדת (עד 950 חיילים). בתום מלחמת העצמאות נסגר ב-20.10.1949 מרכז האשפוז של יחידת אלישע במחנה יונה עם מיסודו של חיל הרפואה ומערך השיקום.