בית הכנסת אליהו הנביא מאת דני רכט

במבנה בולט החולש על צומת הרחובות לוינסקי וזבולון שבשכונת מרכז מסחרי, פועל משנת 1931 בית הכנסת אליהו הנביא. ראשיתו באגודת עזרת חולים שהוקמה על ידי פעילים ספרדים כבר בשנת 1924. משאת נפשם של פעילי האגודה היתה להקים מרפאה למעוטי יכולת ובית כנסת.

למרות שבראש האגודה הועמד הרב עוזיאל כנשיא של כבוד, התנהל איסוף התרומות בעצלתיים. בתחילת שנת 1929 התקיימה ישיבת פעילים בבית הרב עוזיאל ברחוב מוהליבר. במפגש זה הודיע אחד הפעילים, אליהו פרחיה-כהן, שהחליט לתרום את מגרשו שבשכונת מרכולת (מרכז מסחרי ג') לטובת האגודה למטרת הקמת בית כנסת ומרפאה. אלא שהמגרש היה קטן עבור שני המבנים שתוכננו. שלושה חודשים אחר כך, החליט מר חננאל כהן, לתרום לאגודה את מגרשו בתוספת סכום נכבד של 150 לא"י. אלא שמגרשו של האדון כהן יוצא בולגריה, היה בשכונת נווה שאנן. בברכתו, מכרה אגודת עזרת חולים את המגרש ובכסף שהתקבל, נרכש מהאחים צארום מגרש ברחוב זבולון 18, בצמוד למגרש שנתרם על ידי אליהו כהן-פרחיה. כסף לבניית שני המוסדות לא היה. והוחלט שבשלב ראשון ייבנה בית הכנסת. אבן הפינה הונחה בט"ו באב תרפ"ט, 21 באוגוסט 1929.

ברשימות ובספרים המתעדים את פועלו של המהנדס יהודה מגידוביץ' (1886-1961) בתל-אביב נכללים בניינים רבים, אך ידוע שמגידוביץ' בנה בתים נוספים בעיר שנשכחו, נהרסו ו/או לא זכו לתיעוד. במהלך התחקיר שקדם לכתיבת ערך זה התברר שבית הכנסת אליהו הנביא הוא אחד מהם ושבית תפילה זה תוכנן ונבנה על ידי מגידוביץ' במהלך שנת 1930.

בית הכנסת נקרא על שמו של אליהו הנביא, אך גם מתוך רצון להנציח את הקדש אליהו כהן-פרחיה, תורם המגרש. לפי רשימת בתי הכנסת שהתפרסמה בגליון 11-12 של ידיעות תל-אביב (1933-1934), התפללו בבית הכנסת אליהו הנביא 150 מתפללים קבועים. גבאי בית הכנסת היה יוסף נסים מזרחי, ממייסדי אחוזת בית (ביתו היה ברחוב הרצל 15).