גן העצמאות מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

הגן המרכזי בצפון הישן משתרע על פני שטח של 100 דונם, על רכס כורכר,המשקיף אל הים בחלקה הצפוני-מערבי של העיר (אדמת אבו-גזאלה), במסגרת מתווה הגן העירוני בתוכניתו של גדס, צפונית למלון הילטון ודרומית לשדרות נורדאו (מלון שרתון הישן) על רוב שטחו של מחנה יונה (ע"ש יונה רסין) ועד מתחם קבר עבד אל-נבי מדרום.

הגן תוכנן על ידי הגנן העירוני אברהם קרוון מתוך חזון של "גן שישקף ביטוי אמנותי, תרבותי לנוף ולסביבה, וכן חתרתי ליצירת גן שהאלמנטים של חוף הים יהוו את שלדו" (ריאיון מ-1955). עצי הגן הראשונים ניטעו כבר ביום העצמאות הראשון, אולם הוא נפתח לציבור בטקס חגיגי בנובמבר 1952. מדובר בגן ייחודי שניטע עד כה בתל אביב, הכולל צמחיה מגוונת בהרכבה, שניטעה באופן כזה, שהמבקר בגן מוצא עצמו פוגש בצמחיה מגוונת ועשירה בפינות רבות שונות שלו (תמר, זית, פיקוס מחליד, אשל קטן הפרחים, אזדרכת, הרדוף הנחלים, אלת המסטיק, ועוד ועוד), כולל מדשאות, שדרות, שבילים, במה לקונצרטים והופעות, ספסלי ישיבה רבים, מזרקות. בפני אברהם קרוואן עמדו אתגרים רבים, כגון תנאים טופוגרפיים, חשיפה לאוויר הים ולמזג אוויר סוער בחורפים.

בשטח הגן ולמרגלותיו ניתן למצוא את אנדרטת השחף (בנימין תמוז, אבא אלחנני), פסל השלום (פייטרו קסקלה), בריכת נוי עם שלוש מזרקות קטנות (פסיפס של שמעון צבר), 'פסל בגן' (דב פייגין), למרגלותיו את אנדרטת ההנצחה לחיים ארלוזורוב (דרורה דומיני). כמו כן, מוזכרת בספרות העברית 'המערה החשמלית' (חסמב'ה, יגאל מוסינזון) שנחצבה במצוק הכורכר. תושבי העיר הוותיקים זוכרים את דמותו של מקס קאלינהוף, אשר התגורר בשנות הארבעים במערה סמוכה לגן, ייצר חשמל וצייר ציורים. חלק הגן הנמצא דרומית למלון הילטון (גן שפיגל משנת 1989) נטוע בשטח בית הקברות המוסלמי עבד אל-נבי.