בית רייז ברחוב מגידו  מאת נחום כהן

הפשטות של הקומפוזיציה לפנינו היא אמנם חריפה וראשונית, ומזכירה במשהו חפץ מעוצב באופן תעשייתי, אך יכולה להראות בעיניים אחרות כקוביית משחק להרכבה ילדותית, צעצוע, אולי אפילו לימודי, אשר בו עליך להכניס ולהתאים צורות שונות בעלות בליטות מותאמות.

זהו ההיבט הנאיבי של הגישה החדשה, בעת האופטימית החדשה, והבניין מייצר ניסיון התחלתי ולא מוגמר של עיצוב אדריכלי בכוון הפיסולי. חולשת העיצוב בולטת בניסיון של תליית מרפסות על קובייה פשוטה, בצרוף, לא שלם, של קורות אופקיות מצלות. הקורה בקו האנכי משמשת לכל הגובה. העובדה כי מרפסת אחת מוצלת היטב, והשנייה חסרה את ההצללה, מצביעה על חוסר ההחלטיות בגישה העיצובית.

דני רכט מוסיף: ביתם של גניה ומיכאל רייז ברחוב מגידו 3 נבנה על ידי האדריכל יהודה סטמפלר. הבית נבנה על מגרש מס' 17 באדמת קבוצה 22. הבנייה הסתיימה ב-1937. מוטיב זהה לחלונות העגולים לאורך חדר המדרגות שבחזית הבית נראה גם בבית ורסוצקי וזילברבויגן (רחוב נצח ישראל 3) שבנייתו הסתיימה בשנת 1938. באחת הדירות בבית התגורר מר קפלן, מנהל מפעלי המים והמאור של העיריה.